מאת מוניקה מוליקה
בעשור האחרון, ההתעניינות בטיפולים והתערבויות נגד אייג’ינג שמטרתן לקדם בריאות, חיוניות ונעורים לאורך מסלול החיים לגיל מבוגר, עלתה באופן אקספוננציאלי. הפופולריות והעלייה של התערבויות נגד אייג’ינג הונעו על ידי ייצור התינוקות-בומר המזדקנים והאי שביעות רצון הגדולה סביב המערכת הרפואית הנוכחית בארצות הברית ובמדינות מערביות רבות אחרות.
האם אתה מתוסכל מרפואת פס הייצור המוכתבת של היום הגדול של היום עם רופאים שמבלים רק 7 דקות בביקור אצל מטופליהם? האם אתה נגד השגרה “יש סימפטום – קח גלולה” מנטרה של מערכת רפואית כל כך חודרת ברפואה המודרנית? ואז רפואה נגד אייג’ינג, מומחיות רפואית שפותחה והובלה על ידי האקדמיה האמריקאית לרפואה נגד אייג’ינג (A4M) היא בשבילך.
המערכת הרפואית הנוכחית – רקע לסטטוס קוו
עריכה מכתב העת התערבויות קליניות בהזדקנות מתארות ברהיטות את הופעתה של המערכת הרפואית הנוכחית סטטוס קוו (1):
“לפני גילוי פניצילין וייצור אנטיביוטיקה, מחלה חיצונית הייתה האיום הגדול ביותר להשגת פוטנציאל חיים מקסימלי (אריכות ימים). אירוע יחיד זה הגדיל את החיים של כמה עשורים עבור רוב האנשים החיים במדינות העולם הראשון. עם זאת, הגנה מפני זיהום קטלני המסופק על ידי אנטיביוטיקה חשפה בני אדם מבוגרים למגוון רחב של מחלות מסכנות חיים הנובעות מהתפוררות של הסדר הפנימי במהלך ההתרחשות. מחלות מהותיות אלה כולל סוכרת, שבץ מוחי, התקף לב, סרטן ושלל אחרים, הביאו ליצירת רפואה
תת -מומחיות. למרות שכל התמחות התמקדה באיברים ג’רזי ריאל מדריד ומערכות שונות, כולם ניהלו טיפול בתגובה למחלות. במילים אחרות, המודל האופרטיבי לרפואה מודרנית העוסק במחלה מהותית זהה לזה ששימש למחלות חיצוניות, כלומר מחלה מתרחשת ואז היא מטופלת.
עם זאת, בניגוד לטיפול בזיהום אשר בדרך כלל מרפא מחלות, טיפול במחלות מהותיות מספק רק הקלה סימפטומטית, ולעתים נדירות משפיעים על הגורמים הבסיסיים. כמו כן, מכיוון שהיא מכוונת לתסמינים ספציפיים, גישה זו מתייחסת למצב המחלה כישות מבודדת, ללא תלות בתפקודים גופניים אחרים. לפיכך, הקרדיולוג, הנוירולוג, האלרגיסט והרופא העור ממקדים את תשומת ליבם רק בבעיות המתרחשות במערכת (ים) מוגבלים על ידי אימוןם. בהתאם לכך, הם רושמים תרופות שנוצרו כדי לדכא או להקל באופן ספציפי בתסמינים הקשורים ישירות לבעיות.
למרות העובדה שגישה זו כמעט ולא מספקת תרופה, היא יעילה בהרחבת החיים, אם לאו דווקא איכותם, מכיוון ג’רזי סאו פאולו שרבים מהתסמינים של מחלות מהותיות כמו לחץ דם גבוה במיוחד, היפרגליקמיה קשה או קשיי נשימה עמוקים יכולים להוביל לקטלגיים סיבוכים.
תעשיית התרופות משתלבת היטב במודל המחלה לתרגול רפואי. הסיבה לכך היא שההתקדמות בביולוגיה סלולרית וביוכימיה מאפשרת לכימאים רפואיים לתכנן תרכובות המסוגלות למודול קולטן, אנזים ותפקודים מולקולריים אחרים החוסמים או מקטינים את הסימפטומים של המחלה הבסיסית. באופן כללי השפעות אלה מלוות לתוצאות מטבוליות משניות ולא מכוונות. עם זאת, אם התוצאה נטו של מתן התרכובת היא להקל על התסמינים הראשוניים, הושגה אינדיקטור פשוט ומדיד ליעילות ונולדת תרופה חדשה. במילים אחרות, תעשיית התרופות מאמצת את הגישה המכוונת למחלות לפרקטיקה רפואית מכיוון שהיא מספקת מידה פשוטה וחד משמעית של יעילות למוצריהם.
עם המשך המחקר על השלכות ההזדקנות, מתברר כי על התרגול הרפואי להתפתח ממודל מכוון למחלה זה לכיוון הבריאות כדי להבטיח איכות חיים באריכות החיים. בגישה אלטרנטיבית זו, בריאות החולים וחיוניותם ממושכים והופעת מחלות מהותיות מתעכבות או אפילו מונעות היטב לגיל מבוגר.
למרות שגישה זו משמשת כיום על ידי מתרגלים ברחבי העולם, היא מתנגדת לרבים על ידי רבים בקהילה הרפואית המסורתית ובמיוחד על ידי תעשיית התרופות. אחת הסיבות לחוסר רצון זה היא שגישה מכוונת בריאות לרפואה מטשטשת את הגבול בין התמחויות שכן היא דורשת התחשבות בגוף כולו ותפקודיו הקשורים זה לזה, ולא מערכות בודדות בבידוד. דרישה זו נוטה להפחית את המומחיות של מומחה ולכן אינה מקובלת על חלקם. כתוצאה מכך, אין זה מפתיע כי רופאים רפואיים המחויבים למומחיותם האישית אינם מוכנים לקבל שינוי.
סיבה נוספת היא שהתערבויות יעילות המעיכוב או מונעות השלכות של הזדקנות אינן מודגמות באותה קלות, מכיוון שלא פשוט להפחית את עוצמת ה- SY הקיימת מראשMPTOMs (כנדרש בטיפולים המכוונים למחלות), הוכחה להתערבויות מכוונות בריאות מחייבות להדגים את היעילות על ידי היעדר או עיכוב בהופעת הסימפטומים. הוכחה מסוג זה דורשת טכנולוגיות מדידה מתקדמות ורגישות וזקוקות למחקרים לטווח הארוך. ”
לפיכך, הרפואה הנוכחית יעילה במניעת מוות ממחלות הקשורות לגיל מבלי לרפא את המחלות או לעכב את הופעתן. תוך מניעת מקרי מוות, גישה רפואית מוכוונת מחלה זו עולה במספר האנשים עם מחלות הקשורות לגיל. בנוסף, כל מחלת הזדקנות מטופלת כעת בנפרד, שהיא יקרה ויכולה להוביל להשפעות לוואי בלתי מכוונות ובלתי נמנעות. לדוגמה, כימותרפיה, המשמשת לטיפול בסרטן, משפיעה לרעה על רקמות ואיברים רגילים. ואינסולין, המשמש לסוכרת, יש השפעות פרו-אייג’ינג (2) ועשוי להאיץ כמה פתולוגיות, כמו סרטן (3, 4).
הוכחה לכך שהמערכת הרפואית הנוכחית המכוונת למחלות אינה פועלת
מהדיווחים האחרונים מראים כי הגישה הרפואית המסורתית המכוונת למחלה אינה עוזרת לנו:
* 7 מתוך 10 מקרי מוות בקרב אמריקאים בכל שנה נגרמים כתוצאה ממחלות כרוניות הקשורות לאורח חיים (5). עד 2020 תרומתם צפויה לעלות ל 73% מכל מקרי המוות ברחבי העולם (5, 6).
* מחלות לב וכלי דם (CVD) נותרות הגורם המוביל לתחלואה ותמותה בחברות מודרניות, ואחריהן סרטן (7, 8). בשנת 2009, מחלות לב וכלי דם היוו 32.3% מכל מקרי המוות, או 1 מכל 3 מקרי מוות בארצות הברית (8).
* בשנת 2009, 34% ממקרי המוות המיוחסים למחלות לב וכלי דם התרחשו לפני גיל 75 שנים, וזה הרבה לפני תוחלת החיים הנוכחית הממוצעת של 78.5 שנים (8).
* בשנת 2005, 133 מיליון אמריקאים היו לפחות מחלה כרונית אחת (9).
* עודף משקל / השמנת יתר הפך לדאגה בריאותית משמעותית. בקרב אמריקאים בני 20 ומעלה, 154.7 מיליון סובלים מעודף משקל או שמנים (8). האוכלוסייה הנוכחית בארה”ב היא 316.7 מיליון (10); לפיכך קרוב ל 49%, או כמעט 1 מכל 2 מבוגרים, סובלים מעודף משקל או שמנים.
* בשנת 2010 יותר משליש מהילדים והמתבגרים היו עודף משקל או שמנים (11).
* השמנת יתר קשורה לתמותה גבוהה יותר מכל הסיבות בקרב מבוגרים (12), ובין 1990 ל -2010, DALY (שנות חיים המותאמות לנכות, שהיא סכום שנות החיים שאבדו בגלל תמותה מוקדמת ושנים חיו איתן מוגבלות) הקשורה ל- BMI מוגבה, ללא תלות בהרכב הדיאטה, עלתה ב- 45% (13). אם מגמות השמנת יתר בעבר ימשיכו ללא בדיקה, ההשפעות השליליות על בריאות אוכלוסיית ארה”ב יעלו יותר ויותר את ההשפעות החיוביות שנצברו מירידה בשיעורי העישון. כישלון בטיפול על העלאות המשך בהשמנת יתר עלול לגרום לשחיקה של דפוס הרווחים המתמידים בבריאות שנצפתה מאז תחילת המאה העשרים (14).
* השמנת יתר בילדות ובגיל ההתבגרות עוקבת לעתים קרובות לבגרות, ומעלה סיכוני בריאות הנגרמים על ידי השמנת יתר בהמשך החיים. עבור סוכרת מסוג 2, מבוגרים שמנים שהיו גם בעלי עודף משקל או שמנים בילדות ובגיל ההתבגרות הם בעלי 12.6 סיכויים גבוהים יותר, מאשר לאלה שהיו שמנים בבגרותם בלבד (15). מגמה דומה נראית בסיכון לב וכלי דם בחיים המאוחרים יותר (15, 16).
* 33 % מהמבוגרים בארה”ב (78 מיליון) מעל גיל 20 יש לחץ דם גבוה (8). מבין אלה כמעט 20 % אינם מודעים למצבם (8).
* לחץ דם גבוה הוא גורם סיכון עיקרי ושכיח ביותר לפיתוח מחלות לב וכלי דם ותמותה (17). סיכון התמותה מכפיל כל עלייה של 20 מ”מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי מעל הסף של 115 מ”מ כספית וכל עלייה של 10 מ”מ מגה”ג מעל סף לחץ הדם הדיאסטולי של 75 מ”מ כספית (18).
* בשנת 2010, כ -19.7 מיליון אמריקאים אבחנו סוכרת, המייצגים 8.3% מהאוכלוסייה הבוגרת. 8.2 מיליון נוספים סבלו מסוכרת לא מאובחנת, ו -38.2% סבלו מקדם סוכרת, עם רמות הגלוקוז בצום גבוהות (8). שכיחות הסוכרת הולכת וגוברת באופן דרמטי, במקביל לעלייה בשכיחות עודף משקל והשמנה.
* על בסיס נתוני NHANES 2003–2006, השכיחות המותאמת לגיל של תסמונת מטבולית, אשכול של גורמי סיכון קרדיווסקולריים גדולים הקשורים למשקל עודף/השמנת יתר ועמידות לאינסולין, הוא כ- 34% (35.1% בקרב גברים ו -32.6% בקרב נשים ) (8).
* ארצות הברית מבלה משמעותית יותר על שירותי הבריאות מאשר בכל מדינה אחרת. בשנת 2006, הוצאות הבריאות שלנו היו מעל 7,000 $ לאדם (19), יותר מפי שניים מהממוצע של 29 מדינות מפותחות אחרות (20). יש לנו גם אחד משיעורי הצמיחה המהירים ביותר בהוצאות הבריאות, משולש את ההוצאות שלנו מאז 1990 (19). עם זאת, תוחלת החיים הממוצעת בארצות הברית נמצאת הרבה מתחת למדינות רבות אחרות שמבלות פחות על שירותי בריאות בכל שנה.
* אחוז הולך וגדל של דולרי הבריאות שהוצאו בארה”ב מוציאים על אנשים עם מצבים כרוניים. בשנת 2004 הטיפול שניתן לאנשים עם מצבים כרוניים היוו 85 % מכל הוצאות הבריאות (21).
* בשנת 2000, העלות הישירה השנתית של PHYMPTOMs (כנדרש בטיפולים המכוונים למחלות), הוכחה להתערבויות מכוונות בריאות מחייבות להדגים את היעילות על ידי היעדר או עיכוב בהופעת הסימפטומים. הוכחה מסוג זה דורשת טכנולוגיות מדידה מתקדמות ורגישות וזקוקות למחקרים לטווח הארוך. ”
לפיכך, הרפואה הנוכחית יעילה במניעת מוות ממחלות הקשורות לגיל מבלי לרפא את המחלות או לעכב את הופעתן. תוך מניעת מקרי מוות, גישה רפואית מוכוונת מחלה זו עולה במספר האנשים עם מחלות הקשורות לגיל. בנוסף, כל מחלת הזדקנות מטופלת כעת בנפרד, שהיא יקרה ויכולה להוביל להשפעות לוואי בלתי מכוונות ובלתי נמנעות. לדוגמה, כימותרפיה, המשמשת לטיפול בסרטן, משפיעה לרעה על רקמות ואיברים רגילים. ואינסולין, המשמש לסוכרת, יש השפעות פרו-אייג’ינג (2) ועשוי להאיץ כמה פתולוגיות, כמו סרטן (3, 4).
הוכחה לכך שהמערכת הרפואית הנוכחית המכוונת למחלות אינה פועלת
מהדיווחים האחרונים מראים כי הגישה הרפואית המסורתית המכוונת למחלה אינה עוזרת לנו:
* 7 מתוך 10 מקרי מוות בקרב אמריקאים בכל שנה נגרמים כתוצאה ממחלות כרוניות הקשורות ג’רזי נבחרת ארגנטינה בכדורגל לאורח חיים (5). עד 2020 תרומתם צפויה לעלות ל 73% מכל מקרי המוות ברחבי העולם (5, 6).
* מחלות לב וכלי דם (CVD) נותרות הגורם המוביל לתחלואה ותמותה בחברות מודרניות, ואחריהן סרטן (7, 8). בשנת 2009, מחלות לב וכלי דם היוו 32.3% מכל מקרי המוות, או 1 מכל 3 מקרי מוות בארצות הברית (8).
* בשנת 2009, 34% ממקרי המוות המיוחסים למחלות לב וכלי דם התרחשו לפני גיל 75 שנים, וזה הרבה לפני תוחלת החיים הנוכחית הממוצעת של 78.5 שנים (8).
* בשנת 2005, 133 מיליון אמריקאים היו לפחות מחלה כרונית אחת (9).
* עודף משקל / השמנת יתר הפך לדאגה בריאותית משמעותית. בקרב אמריקאים בני 20 ומעלה, 154.7 מיליון סובלים מעודף משקל או שמנים (8). האוכלוסייה הנוכחית בארה”ב היא 316.7 מיליון (10); לפיכך קרוב ל 49%, או כמעט 1 מכל 2 מבוגרים, סובלים מעודף משקל או שמנים.
* בשנת 2010 יותר משליש מהילדים והמתבגרים היו עודף משקל או שמנים (11).
* השמנת יתר קשורה לתמותה גבוהה יותר מכל הסיבות בקרב מבוגרים (12), ובין 1990 ל -2010, DALY (שנות חיים המותאמות לנכות, שהיא סכום שנות החיים שאבדו בגלל תמותה מוקדמת ושנים חיו איתן מוגבלות) הקשורה ל- BMI מוגבה, ללא תלות בהרכב הדיאטה, עלתה ב- 45% (13). אם מגמות השמנת יתר בעבר ימשיכו ללא בדיקה, ההשפעות השליליות על בריאות אוכלוסיית ארה”ב יעלו יותר ויותר את ההשפעות החיוביות שנצברו מירידה בשיעורי העישון. כישלון בטיפול על העלאות המשך בהשמנת יתר עלול לגרום לשחיקה של דפוס הרווחים המתמידים בבריאות שנצפתה מאז תחילת המאה העשרים (14).
* השמנת יתר בילדות ובגיל ההתבגרות עוקבת לעתים קרובות לבגרות, ומעלה סיכוני בריאות הנגרמים על ידי השמנת יתר בהמשך החיים. עבור סוכרת מסוג 2, מבוגרים שמנים שהיו גם בעלי עודף משקל או שמנים בילדות ובגיל ההתבגרות הם בעלי 12.6 סיכויים גבוהים יותר, מאשר לאלה שהיו שמנים בבגרותם בלבד (15). מגמה דומה נראית בסיכון לב וכלי דם בחיים המאוחרים יותר (15, 16).
* 33 % מהמבוגרים בארה”ב (78 מיליון) מעל גיל 20 יש לחץ דם גבוה (8). מבין אלה כמעט 20 % אינם מודעים למצבם (8).
* לחץ דם גבוה הוא גורם סיכון עיקרי ושכיח ביותר לפיתוח מחלות לב וכלי דם ותמותה (17). סיכון התמותה מכפיל כל עלייה של 20 מ”מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי מעל הסף של 115 מ”מ כספית וכל עלייה של 10 מ”מ מגה”ג מעל סף לחץ הדם הדיאסטולי של 75 מ”מ כספית (18).
* בשנת 2010, כ -19.7 מיליון אמריקאים אבחנו סוכרת, המייצגים 8.3% מהאוכלוסייה הבוגרת. 8.2 מיליון נוספים סבלו מסוכרת לא מאובחנת, ו -38.2% סבלו מקדם סוכרת, עם רמות הגלוקוז בצום גבוהות (8). שכיחות הסוכרת הולכת וגוברת באופן דרמטי, במקביל לעלייה בשכיחות עודף משקל והשמנה.
* על בסיס נתוני NHANES 2003–2006, השכיחות המותאמת לגיל של תסמונת מטבולית, אשכול של גורמי סיכון קרדיווסקולריים גדולים הקשורים למשקל עודף/השמנת יתר ועמידות לאינסולין, הוא כ- 34% (35.1% בקרב גברים ו -32.6% בקרב נשים ) (8).
* ארצות הברית מבלה משמעותית יותר על שירותי הבריאות מאשר בכל מדינה אחרת. בשנת 2006, הוצאות הבריאות שלנו היו מעל 7,000 $ לאדם (19), יותר מפי שניים מהממוצע של 29 מדינות מפותחות אחרות (20). יש לנו גם אחד משיעורי הצמיחה המהירים ביותר בהוצאות הבריאות, משולש את ההוצאות שלנו מאז 1990 (19). עם זאת, תוחלת החיים הממוצעת בארצות הברית נמצאת הרבה מתחת למדינות רבות אחרות שמבלות פחות על שירותי בריאות בכל שנה.
* אחוז הולך וגדל של דולרי הבריאות שהוצאו בארה”ב מוציאים על אנשים עם מצבים כרוניים. בשנת 2004 הטיפול שניתן לאנשים עם מצבים כרוניים היוו 85 % מכל הוצאות הבריאות (21).
* בשנת 2000, העלות הישירה השנתית של PHY
